אז מה היה לנו בבייג'ין?

בבלוג הקודם הזכרתי את הפארק האולימפי שנבנה בבייג'ין לקראת אולימפיאדת 2008, דבר שהאיץ את הפיכתה לעיר מודרנית עם תשתיות מודרניות וכן שהשלטון השאיר שתי שכונות - חוטונגים לשימור למען יזכרו איך נראתה העיר ברובה במאה ה- 20.

עוד תמונה מהפרק האולימפי לפני שנפרד ממנו - האצטדיון האולימפי שנקרא "קן לציפור" לפי מראהו האדריכלי החיצוני..

אנקדוטה לתרבות ואורח החשיבה של הסינים.. הם מאמינים בכוחות, במזלות, ברוחות וגם בדברים של היום יום כדוגמת צבעים, כיוונים ואף מספרים. מספר המזל שלהם הוא 8 ולכן היה חשוב להם לארח את אולימפיאדת 2008.. ולכן גם טקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים נקבע ל- 8 באוגוסט בשעה 20:08 בדיוק.

השכונות לשימור - חוטונגים נמצאות במרכז העיר מצפון לעיר האסורה ובסמוך לאגם חוחיי, שהוא אזור בילויים של המקומיים עם טיילת שמקיפה את האגם, הרבה מועדונים/ ברים בהם מנגנים מוזיקה חיה בהופעות כל ערב.. ובנוסף מסעדות רחוב.

רחוב האופיום או רחוב הפייפ שנמצא גם הוא במתחם אגם חוחיי, כיום מלא חנויות מיוחדות ומסעדות רחוב, בעבר היה הרחוב בו הבריטים מכרו אופיום למקומיים במהלך חלקים מהמאה ה- 19.

מעשה זה של הבריטים גרם לשתי מלחמות האופיום בינם לבין הסינים במהלך אותה מאה.

מגדל התוף ובסמוך לו מגדל הפעמון שהיו במרכז העיר העתיקה ובהם השתמשו להודיע הודעות לתושבים ולעדכן אותם מהי השעה ביום, חגים ואירועים. על פי שמם אפשר להבין שהשתמשו בפעמונים ותופים כדי למשוך את תשומת הלב של התושבים.

ננוע דרומה קצת ונגיע לעיר האסורה, מרכז ההוויה הסינית בימי קדם, מקום מגוריו של הקיסר, משפחתו, פילגשיו ופמלייתו. העיר האסורה נבנתה ע"י הקיסר יונגלה משושלת מינג לפני 600 שנה בדיוק.

מתחם העיר האסורה מוקף בחומה בגובה 8 מטר ומגדלי שמירה, בתעלת מים ברוחב 52 מטר.. כשמו כן הוא, אסור בכניסה לתושבים למעט אלו שהוזמנו על ידי הקיסר.

מוליכה לעיר האסורה הדרך הקיסרית מדרום לצפון, מעין שביל שעליו רק לקיסר מורשה לדרוך מכיוון הקיסר הוא בן השמים. היו כמה יוצאים מהכלל שקיבלו את הכבוד לדרוך על הדרך הקיסרית, אשת הקיסר ביום חתונתה כשנכנסה לעיר האסורה וגם המנצח במבחנים הקיסריים שנערכו אחת לשלוש שנים הורשה לדרוך עליה בדרכו מחוץ לעיר האסורה.

הכניסה לעיר האסורה, הבחור לבוש השחורים עם התרמיל על הגב בצד שמאל של התמונה, עומד למעשה על הדרך הקיסרית.

בתמונה הבאה רואים את היכל ההרמוניה העילאית בו נערכו טקסי הכתרה, נישואין והכרזה על יורש.

המוטיב של המספר 9 נמצא בכל מקום בו נכח הקיסר שהרי זהו המספר הקיסרי. מחוץ לעיר האסורה או מתחמים אחרים שהיו בשימוש הקיסר אסור היה לדוגמה לבנות גרם מדרגות עם 9 מדרגות או כפולות של המספר הזה.

בחלק הצפוני של העיר האסורה נמצא הגן הקיסרי בו טיילו ושיחקו המשפחה הקיסרית, הפילגשות וילדיהן.

חלק מהתעלה שהקיפה את העיר האסורה, נמצאת ביציאה הצפונית מהמתחם.

ממש בסמוך ומדרום לעיר האסורה נמצאת הכיכר הגדולה והמפורסמת ביותר בסין - כיכר טיאננמן, בפירוש מסינית כיכר שער השלום השמיימי, על שם השער שמוביל מצפון לה למתחם העיר האסורה.

הכיכר מוקפת במערבה באולם הגדול של העם, הפרלמנט הסיני (רק 2,987 צירים - חברי פרלמנט), ממזרח מוזיאון המהפיכה ומוזיאון ההיסטוריה, מדרום המוזילאום של מאו דזה דונג בו נמצאת גופתו החנוטה של מאו ובמרכז אנדרטת גיבורי העם של המהפכה הקומוניסטית.

האנדרטה ומאחוריה ארמון העם וכמובן התור הארוך מאוד של המקומיים לבקר במוזוליאום של מאו.. בתקופת החגים בלוח השנה הסיני לוקח 4-5 שעות בתור כדי לעבור על פני קברו וגופתו.

המשך התור למוזוליאום כשברקע המגדל הדרומי ומגדל החץ שהיו חלק מהשערים בחומה שהקיפה את העיר העתיקה ואשר נהרסה לפני כמאה שנים.

כשמבקרים בכיכר טיאננמן בחודש אוקטובר, נחשפים לקישוט שלה בהמון פרחים.. בתחילת החודש נחגג יום העצמאות הסיני שחל בשנת 1949.. הגובה והקוטר של האגרטל עם הפרחים הוא 20 מטר.

ונעבור לחלק הצפון מערבי של בייג'ין שם ממוקם מתחם ארמון הקיץ ואגם קונמינג.

המתחם כולו נבנה על שפת אגם קונמינג במאה ה- 18 בתקופת שושלת הקיסרים האחרונה, שושלת צ'ינג.

מתחם נופש שנתן מקלט בחום היוקד של הקיץ למשפחה הקיסרית ולשם הם עברו מהעיר האסורה בעונת הקיץ. באותם חודשים משם הם ניהלו את ענייני המדינה וקיבלו אורחים רמי מעלה.

ספינת השיש מסמלת את כוחה של הקיסרות, גם אם היא עשויה מאבן היא לא טובעת.

מקדש בודהיסטי שנקרא בתרגום חופשי מגדל הניחוח של בודהה, משקיף על האגם.

סיפור פיקנטי על הקיסר צ'יילונג משושלת צ'ינג.. בשנת 1750 היתה לו פילגש צעירה מאוד אותה הוא אהב.

והבחורה היתה מאוד עצובה.. התגעגעה הביתה למשפחתה שחייה כ- 1000 ק"מ דרומית לבייג'ין בעיר התעלות סוג'ואו.

הקיסר שרצה לשמח אותה החליט לבנות לה במתחם ארמון הקיץ את הרחוב בסוג'ואו בה גרה משפחתה.. במדוייק, אותם בתים, אותן חנויות ואותה תעלה. לקח לאנשיו חצי שנה לבנות את הרחוב וכאשר הקיסר הביא אותה בפעם הראשונה לראות, הם גם התחפשו ושיחקו את התושבים שגרים ברחוב.

התמונה צולמה בחודש ינואר ולכן התעלה קפואה.

נצא ליום אחד מבייג'ין ונבקר בחומה הסינית הגדולה ובאזור טבע מדהים שנקרא מיני גווילין.

החומה הגדולה משתרעת לאורך של 8,850 ק"מ מתוכם 6,250 ק"מ של קטעי חומה ממש והשאר מחסומי הגנה טבעיים כמו רכסי הרים בלתי עבירים. גם את החומה עצמה השתדלו לבנות על קו הרכס של ההרים והגבעות בהם היא עברה.

באזור בייג'ין החומה עוברת כארבעים ק"מ מצפון לעיר והנקודה בה אנחנו מבקרים נקראת ג'י יונג פאס מצפון מערב לעיר. למי שטרם ביקר בחומה, לא לדאוג.. לא חייבים לטפס עד למעלה, יורדים באותה דרך בה עולים.

האתר שמכונה מיני גווילין נמצא מרחק שעתיים נסיעה מבייג'ין, צפונית מזרחית לה.

הטבע במלוא הדרו עם עזרה קטנה מהאדם.. סכר שיוצר נהר מפותל מוקף במצוקים נישאים שמזכירים לנו את גווילין בדרום סין.

הקניון והנהר נקראים קניון נהר הדרקון וכדי לשוט בו עולים למרומי הסכר במדרגות נעות דמויות דרקון כפי שרואים בתמונה:

ואז כשמגיעים למעלה מפליגים בנוף קסום.. אין מילים.

אפשר גם לעלות ברכבל לפסגת המצוק.

ואם מישהו שואל מה קורה בחורף כשהטמפרטורות יורדות מתחת לאפס והנהר קופא?

והוא אכן קופא כשהטמפ' יכולה להגיע ל -15 מעלות.

מתקיים כאן פסטיבל מרהיב של פיסול בקרח.. ביקרנו והינה כמה תמונות:

ובחזרה לבייג'ין..

אחד המקומות המרשימים לביקור בבייג'ין בשעות הערב הוא מדרחוב צ'ן מן והרחובות שמסתעפים ממנו ובמיוחד רחוב דצ'לן האוטנטי. זהו אזור משוחזר ומשופץ עם שפע של אורות, חנויות ומסעדות.

בעבר האזור שימש למגורי יועצי הקיסר והוא אכן ממוקם מדרום לכיכר טיאננמן ובמרחק הליכה מהעיר האסורה.

בתמונה רואים את החלק הצפוני של מדרחוב צ'ן מן וברקע את מגדל החץ שהיה חלק משערי החומה של העיר העתיקה.

בתמונה הבאה רואים את רחוב דצ'לן בסגנון סיני מסורתי, חותך את מדרחוב צ'ן מן..

נמשיך לעוד אתר חובה שממוקם בחלק הדרומי של בייג'ין - מקדש השמים.

גם המתחם הזה נבנה לפני 600 שנה על ידי הקיסר יונגלה שבמקביל בנה כמובן את העיר האסורה.

כבני השמים, הקיסרים היו מגיעים למקדש השמים פעמיים בשנה כדי להתפלל ליבולים טובים ולחסדי השמים על חטאי העם.

בתמונה רואים את היכל התפילות ליבולי השפע, מבנה העשוי כולו מעץ עם 28 עמודים תומכים וללא מסמר אחד שמחבר בין העמודים והקורות.

פנסיונרים סינים משחקים במתחם מקדש השמים במשחקי קלפים..

וגם התעמלות בוקר וטאי צ'י כשהטמפרטורה סביב האפס מעלות..

אזור חדש יחסית בו מבקרים ומבלים המקומיים הוא מתחם האומנים 798.

היה זה אזור תעשייה, אחד מיני רבים בעיר, שהחליטו להוציאו מחוץ לעיר ולהקים מתחם של גלריות אומנות, בתי קפה ומסעדות. הציוויון של אזור תעשייה נשמר, לא הרסו חלק מהארובות, ציורי גרפיטי על הקירות.

ואם למישהו מתחשק שוק פישפשים, אז יש כזה בבייג'ין..

יותר מחמישים אחוז מהסינים מגדירים את עצמם כיום חסרי דת.. לא מאמינים בדת כלשהי.

יש כ- 22% שמאמינים בדאואיזים וכ- 18% בודהיסטים, מעט נוצרים ומעט מוסלמים.

18 אחוז בודהיסטים זה קרוב ל- 250 מיליון מאמינים סינים. המקדש החשוב ביותר להם בסין נקרא מקדש הלאמה ואנחנו מבקרים בו בבייג'ין.

יש במקדש חמישה היכלות ובכל אחד לפחות פסל של בודהה אחד ואפשרות למאמינים להביא מנחה ולהתפלל עם קטורת מחוצה לו.

בהיכל החמישי והאחרון עומד פסל של בודהה שגובהו מעל 25 מטרים, גולף כולו מגזע עץ אחד וניתן מתנה מהדלאי לאמה השביעי לקייסר צ'יילונג באמצע המאה ה- 18.

לקח 3 שנים להעביר אותו מטיבט לבייג'ין ואת המבנה/ היכל בנו סביבו לאחר שהעמידו אותו ותקעו באדמה.

גזע העץ המגולף הזה נכנס לספר השיאים של גיניס.. הקוטר שלו בבסיס הוא מעל לחמישה מטרים.

אחת מאטרקציות הבילוי בערב היא מופע מסיכת הזהב..

מופע מדהים בקצב, בכוראוגרפיה ובתלבושות שלו.. ויש גם הפתעות.

עוד מתחם קניות ואוכל הוא מדרחוב וואנג פו ג'ינג המפורסם עם שוק האוכל האוטנטי שצמוד אליו..

זהו.. עד כאן בבלוג הזה על בייג'ין.

בבלוג הבא נרד דרומה לביקור בשנגחאי וסוג'ואו..

למי שרוצה להיכנס ולשוטט קצת באתר שלי ולהתרשם מעוד יעדים,

אני מצרף את הלינק אליו: https://www.odedgonen.com/